חבר'ה לפני צבא ממלאים לי את היומן.
בחורי ישיבה, מכיניסטים ו"סתם" חבר'ה המיועדים לשירות קרבי נפצעים המון.
בין הפציעות הנפוצות ביותר אפשר למנות "שברי מאמץ", כאבי ברכיים וגב תחתון.
חלקם נאלצים לדחות שוב ושוב גיבושים, ימי סיירות ואת תאריך הגיוס, ומתוכם יהיו לא מעט שייאלצו להתגייס ליחידה שהם פחות רוצים.
אצל רובם (כמעט כולם) זו תהיה טעות גדולה!
צריך להבין כלל גדול:
אם הפציעה התפתחה בעקבות אימונים – מפרכים ככל שיהיו – אך לא היתה חבלה ישירה משמעותית (כגון נפילה מגובה רב, תאונה רצינית וכו') – המצב הפיך לחלוטין בע"ה
קראתם נכון
ברוב המקרים הפציעות הללו הן כתוצאה מהצטברות של עומסים וממילא אין צורך לשנות תכניות ובוודאי לא לוותר על שאיפות
למשל
אם אני רוצה לסחוב תיק כבד על הגב, ועם הזמן מתפתחים כאבים בשכמות, יש לי שתי אפשרויות:
א. להוריד את התיק, לנוח חודש עד שהכאב ייעלם, ואז לנסות לסחוב שוב.
מה לדעתכם יקרה?
יש פתגם ידוע של איינשטיין על אנשים שחוזרים על אותו הדבר ומצפים לקבל תוצאה שונה…
ואחרי כמה נסיונות מתסכלים המסקנה הבלתי נמנעת תהיה: "אני לא מסוגל"
ב. להוריד את התיק, לחזק את השכמות, ואז לנסות שוב. יש סיכוי טוב שהפעם המשימה תצלח.
ואם לא? מתייאשים? חס ושלום.
מחזקים עוד ומנסים שוב. עד שמצליחים!
ואז מגיעות השאלות:
זה נכון גם אם יש לי קרע במיניסקוס?
פריצת דיסק?
פלטפוס?
התשובה היא כן! בע"ה