תרופות נגד דלקת הן אחת מסוגי התרופות הנמכרות ביותר בעולם.
ההערכה היא שלפחות 14 מיליון אמריקאים נוטלים אותן על בסיס קבוע.
גם בארץ, כמעט כל פנייה לאורטופד בגין כאבים תסתיים עם מרשם לנוגדי דלקת (למשל- אטופן, ארקוקסיה, סלקוקס, אביטרן ועוד).
אז מה העניין?
קודם כל חשוב להבין מהי דלקת
דלקת היא תגובה נורמלית וטובה של הגוף שלנו לאיום כלשהו.
זו הדרך שלנו להתגונן מפני סכנות.
באופן עקרוני הדלקת היא לטובתנו וחשובה לנו מאוד.
אז מה הבעיה?
בהרבה מקרים דלקת מלווה בכאבים, לעתים עזים, וזה לא נעים לרובנו…
רבים מאתנו מתבלבלים בין נוגדי דלקת לאנטיביוטיקה.
כשיש למשל דלקת גרון/דלקת ריאות בעקבות חשיפה לחיידק ההמלצה הרפואית היא לחסל את החיידק בעזרת אנטיביוטיקה. זהו טיפול נוגד חיידק ולא נוגד דלקת!
גם במקרה הזה, הבעיה אינה הדלקת אלא החיידק ולכן הטיפול הוא בחיידק.
שמעתם פעם על מישהו שקיבל נוגדי דלקת במצב של דלקת ריאות?
ובמצב של דלקת בגב התחתון?
אז מה ההבדל?
והמסקנה החשובה:
נוגדי דלקת אינם שונים מהותית מכל משכך כאבים רגיל (אקמול, אופטלגין). הם פשוט מפחיתים את הכאב.
הבלוף הגדול
הבלבול הזה מאוד נוח לייצרני התרופות נוגדות דלקת. האדם הממוצע שמקבל מרשם לארקוקסיה למשל, סבור שהוא מקבל טיפול שיעזור לו להתרפא (כמו אנטיביוטיקה) ולא טיפול סימפטומטי (כמו אקמול) וזה כמובן מעלה מאוד את ההיענות.
מחקרים מראים שקרוב ל 12% מהאשפוזים על רקע הרעלה תרופתית הם בעקבות שימוש בנוגדי דלקת
(מי שרוצה להתעמק בזה יותר מוזמן לקרוא כאן)
בשורה התחתונה
אין לי שום התנגדות עקרונית לנטילת נוגדי דלקת במצב של כאבים עזים.
רק צריך לדעת שמדובר בטיפול סימפטומטי בלבד ושיקול הדעת של האדם הסובל חייב להתחשב בעובדה הזו