מה הבעיה להיות שמן? - מאמר רביעי בסדרה.

הפעם נעסוק בנושא הרגיש ביותר מכולם – משקל הגוף שלנו.
מאוד שכיח אצלי בקליניקה שמטופלים עם משקל עודף, תולים בו את הכאבים שלהם. בין אם הגיעו למסקנה הזו בעצמם, ובין אם גורם מקצועי הוא זה שהעיר את תשומת לבם.
תרגיל קטן בחשבון יעזור לנו לעשות סדר בדברים.
לצורך הדוגמא נשתמש במפרק הברך. כאשר אנחנו הולכים במישור, בכל צעד וצעד הברך סופגת בערך פי 3 או 4 ממשקל גופנו.
אם ניקח אדם רזה במיוחד ששוקל 60 ק"ג והולך 5 ק"מ במשך שעה (הליכה איטית יחסית), בהערכה גסה הוא יעשה בזמן הזה בכל רגל כ3,000 צעדים. עכשיו נעשה חשבון פשוט ונגלה שתוך שעה העומס שיופעל על הברך שלו במצטבר יגיע ל 540 טון!! (60 * 3 * 3000…).
כל זה כשהוא רזה והולך לאט במישור. אם תוסיפו למשוואה כמה קילו והליכה מהירה בירידה אפשר להגיע בקלות ל1,500 טון בשעה!!
אם נתרגם את זה לעברית – הברכיים שלנו ככל הנראה מיועדות לשאת משקלים מאוד מאוד גדולים, הרבה יותר ממה שנדמה לנו. העיקרון הזה, אגב, זהה גם בגב התחתון ושאר המפרקים שלנו (פשוט העדפתי לתת דוגמא אחת ולא להפוך את המייל לשיעור חשבון..).
אבל יש גם צד שני למטבע;
מחקרים מוכיחים שהשמנה אכן קשורה (קשורה, לא גורמת!) לכאבי מפרקים, אך לא עודף משקל.
מה ההבדל?
רקמות שומן רבות בגוף עשויות להיות קשורות (שוב, קשורות אך לא גורמות) לכאבי מפרקים. לעומת זאת, אדם יכול להיות גבוה, רחב ושרירי ולכן משקל גופו יהיה גבוה מאוד, אך במצב כזה לא יהיה קשר בין המשקל להתפתחות של כאבי מפרקים (אפילו אם משקל גופו יהיה זהה לאותו אחד בעל רקמות שומן רבות).
אז מה עושים כשיש עודף של רקמות שומן? בדרך כלל דיאטה… אבל צריך לזכור שני דברים חשובים.
א. לא לכל אחד זה מתאים, ולא כל אחד יכול. רקמות שומן הן לא רק פונקציה של כמה ומה אנחנו אוכלים, או כמה פעילות גופנית אנחנו מבצעים. ישנם מרכיבים גנטיים, הורמונאליים ורגשיים רבים המשפיעים על כך רבות. מה שהופך את זה ל"גורם בלתי משתנה" עבור אנשים רבים.
ב. החשוב יותר, רקמות שומן הם אמנם גורם סיכון לכאבים, אם זהו אינו הגורם היחידי. ליתר דיוק, הם (עשויים להיות) גורם לכך שאנשים יהיו פחות פעילים, וכשאדם פחות פעיל הוא עלול לסבול יותר מכאבים. בכל מקרה, גם אצל אנשים אלו ישנם גורמים נוספים ומשמעותיים יותר שיכולים לגרום לכאב, ואלו – בהחלט ניתנים לטיפול.
כפי שהארכנו במאמרים הקודמים, אסור לנו לתת לגורמים בלתי משתנים לגרום לנו לסגת מטיפול טוב וראוי לכאב שלנו. אם מביאים את הגוף למצב בריא וחזק יותר, בהחלט ניתן לפתור בע"ה את הבעיה האורתופדית אפילו מבלי להפחית גרם אחד מהמשקל שלנו.
וסיפור לסיום..
רואת חשבון בת 50, סבלה מכאבי מרפק טניס (כאבים חזקים במרפק ימין), היא קיבלה שתי זריקות קורטיזון (סטרואידים) שלא עזרו ובמשך חצי שנה סבלה מכאבים עזים. הכאבים הקשו עליה מאוד את התפקוד בעבודתה כיוון שלא יכלה להשתמש ביד ימין בעכבר המחשב.
כשהיא הגיעה אלי, גילנו שמקור הבעיה אינו במרפק בכלל אלא בצוואר… התחלנו תרגילי צוואר, אחרי שבועיים הכאבים פחתו ב50% ואחרי חודש הכאב נעלם לחלוטין.. ב"ה.