כח פנימי

ילד בן 13 מגיע עם אימו לטיפול פזיותרפי בקופת-חולים. "הוא יושב כפוף, הגב שלו עגול לגמרי- יש לך כמה תרגילים בשבילו?"  אני מתבוננת עליו, בחור שמנמן מעט, בגיל מיוחד מאד של מעבר מילדות לבגרות, אכן- ישיבתו שפופה מעט, לא משהו שלא מסתדר כשאני מבקשת ממנו לשבת זקוף. הוא מסוגל לכך! פיזית לפחות...
מה מביא אותך לכאן, אמא יקרה? אני תוהה לעצמי.. הילד מסוגל לשבת ישר אם רק היה רוצה בכך.. "הוא בדרך להתחיל פנימיה, לא יהיו לא חברים, הוא לא יהיה מקובל, איך ישחק כדורסל כך? מי תתחתן איתו? (כן...כן..), לקחתי אותו לאורטופד-מכינים לו 'קורסט' שיחזיק את גבו ישר וזקוף"
ואני חושבת בתוכי איך במקביל לגב שיתיישר תחת שבטו של הקורסט תלך ותשתופף עוד אישיותו, יכולותיו והמוטיבציה הפנימית שלו...
אני מבקשת מהבחור לחכות כמה דקות בחוץ.."אמא יקרה, הילד בסדר, להערכתי הכנסתו לפנימיה עם קורסט תזיק לו מאד מבחינה חברתית..אתן לו כמה תרגילים ,אך שלא יהוו זירת מאבק נוספת בינכם (מספיק שיעורי הבית ושעות מחשב...ועוד..)- הוא מסוגל להזדקף בעזרת כח פנימי, בעיקר בעזרת הקבלה שלך אותו כפי שהוא.." מילותיי נחסמו בפתח אוזניה..דבר לא נכנס ):
חמש שנים לאחר מכן (!) מגיעה האם לטיפול במכון...כאבים בכפות הרגליים...
"אל תשאלי" דומעת בזווית העין "הוא עזב הכל, נטש, רובץ כל היום מול המחשב, לא לומד, לא חברים, כלום! ואתמול השיא- הוא נעל אותנו מחוץ לבית!! לא נתן לנו להיכנס, הזמנו פורץ למנעול! "
אם רק הייתי מזמינה פורץ לאזנייך אז..לפני חמש שנים..